אקוסיסטם תרבותי

בפוסט הקודם דיברנו על הקשר או יותר נכון הפער בין התפיסה שלנו של אקוסיסטם תרבותי לבין תעשיית המוזיקה. בפוסט הזה אני אבקש להיכנס לעומק של המושג “אקוסיסטם תרבותי” ואנסה ליצור לנו דימויים חדשים איך זה יכול להיראות ולהיתפס.

אנחנו לא טובים בדימויים

מרבית הדימויים שאני שומע, וגם מרבית הדימויים שאני מצליח לדמיין לעצמי כשאני חושב על אקוסיסטם תרבותי מסתכמים במעגל מחזורי שמונה לכל היותר 3 או 4 שלבים:

מפיק נותן את הכסף, מלחין מקבל את הכסף ומשלם לנגן, נגן מקבל את הכסף ומשלם למפיק שיפיק לו שיר חדש וחוזר חלילה. פשטות היתר הזאת חוטאת לנו, משום שככל שהיא כביכול יותר קלה להבנה, כך אנחנו מאבדים את הניואנסים ואת היכולת גם לבקר אותה.

כך גם בביקורת הקפילטיזם – אי אפשר להתווכח עם הגיון השוק החופשי כאשר הוא מוצג בפשטות הזאת, ולכן אי אפשר לדמיין חלופות אמיתיות לשיטה הקיימת, שהיא מורכבת לאין שיעור מהדימוי הפשוט של “לי יש 2 תפוחים ואתה רוצה תפוח אחד ומוכן לתת בננה בתמורה”. (כן אני שם את הקפיטליזם על המוקד, תריבו איתי)

אקוסיסטם של ניואנסים

בשביל לדמיין בצורה רצינית אקוסיסטם תרבותי אמיתי עלינו לעצור רגע ולדמיין. בשביל התרגיל, נדמיין יער שמלא באינספור סוגי יצורים, חיות, חרקים, עצים, צמחייה ועוד. במערכת הסגורה הקטנה הזאת שלנו יש אינספור מערכות של יחסי גומלין שלא רק מזינות אחת את השניה, אלא גם דואגות לריסון ואיזון של המערכת, מערכת כזאת מתפתחת על גבי אלפי ומאות אלפי שנים וכל הפרעה קטנה בה עלולה לגרום לקריסתה. זה הזמן להגיד שאני לא ביולוג, וכל מה שאני אומר גם הוא פישוט יתר של הידע הכללי שלי – זהו לא ידע אקדמי ואין להתייחס אליו ככזה, כל מהשנכתב לצורכי הרכבת הדימוי בלבד.

במערכת הזו יש גורמים שאינם בשליטת המערכת, כמו אור השמש וקרבת כדור הארץ אליה, מחזורי הירח, לחות, מבנה הקרקע והאבנים ועוד, כל אלו הם אבני הבניין שלנו, תנאי יסוד, מזינים וגם מגבילים את המערכת. הם מגדירים את המערכת.

מעתה והלאה לכל חלק במערכת הוא בפועל סימביוזה – מערכת יחסים שתוצרה גדול מסך החלקים בה.

כך לדוגמה צמחייה שגדלה על הקרקע וניזונה מהשמש מספקת הגנה מפנייה לבעלי חיים על ידי צל, שומרת על הלחות, נאכלת על ידי בעלי חיים וחרקים אשר בתמורה מפיצים את הזרעים והגרעינים שלה שמאפשרים לה להתרבות עוד. הצל והלחות שהיא מספקת היא קרקע עשירה לפטריות ובקטריות שמפרקות את הבשר של בעלי חיים שמתים בה ומפרים את האדמה כך שעוד צמחייה תוכל לגדול שם.

וזו רק דוגמה קטנה לסימביוזה בתוך מערכת אקולוגית.

אז בחזרה לעסקי המוזיקה

הדבר הראשון שעלינו להבין הוא, מה הם התנאים שאנחנו בונים את המערכת שלנו על גביה, מה סוג הקרקע, קרני השמש, מחזור הירח, סוג הסלעים. מה תנאי היסוד שלנו מאפשרים לנו ליצור. הבונוס שלנו כבני אדם שבניגוד למערכת אקולוגית שפועלת מתוך אבולוציה כדי להתאים לתנאים הקיימים, אנחנו יכולים לייצר לעצמנו תנאים.

החדשות הרעות קודם כל, היא שהקרקע שקיימת לנו די דלה והמערכות הקיימות מאוד קשות ומקשות עלינו לפעול – לדוגמה, בירושלים אין מספיק מקומות להופיע בהם, האם הקהל לא מספיק מעוניין? האם זה לא מספיק רווחי לפתוח מועדוני הופעות נוספים? בסוף היום, פשוט אין איפה להופיע וזה דבר שמקשה מאוד על הצמיחה.

אתן דוגמה נוספת, על כך שאגודות איסוף התמלוגים מבזבוז עשרות אחוזים מהכסף שמגיע לנו המוזיקאים משום שאינן מוכנות או יכולות לחלוק מערכת ניטור השמעות מרכזית – ועל כך עלויות תפעול רבות הולכות למערכות ניטור נפרדות.

החדשות המעט טובות יותר, הן שאנחנו בגדול יכולים לדעת מה הקרקע שאנחנו מתבססים בה. אנחנו יודעים שאנחנו חיים בעידן הניו-מדיה, שנוכחות ברשת היא חובה, שיש אינפלציה של יוצרים, של מפיקים, של שירים שיוצאים בכל יום ויש לנו הרבה הרבה תחרות כדי להגיע לכמה שיותר מאזינים – שבסופו של דבר יניבו לנו הכנסות (אם כי לא רבות). אנחנו יודעים כמה קשה למלא אולם של 100 מקומות גם בהופעה ממש שווה, וכמה עולה לנו להביא נגנים לאולפן ולבמה.

אנחנו יודעים כמה עולה להפיק קליפ (או יותר נכון, כמה יש לנו להשקיע בקליפ) ובהיבטים נוספים של שחרור והפצה, אנחנו יודעים שיש בעלי מקצוע (כמוני לדוגמה) שהקדישו את השנים האחרונות כדי ללמוד וללמד את האקוסיסטם הזה, ולנסות להיטיב את יחסי הגומלין שבתוכה.

סימביוזה ויחסי גומלין

אקוסיסטם תרבותי מוגדר על ידי יחסי הגומלין שבתוכו, אני לא מדבר רק על יחסים של תן וקח – יש פה סבך של יחסים, התנסויות, איזונים, שיתוף והמון המון דברים שאי אפשר לנסח בכלל שסך הפעולות גדולות לאין שיעור מכל אחד מהחלקים.

סימביוזה של רעיונות

לפני שמתקרבים בכלל לכסף, עולם התרבות והמוזיקה הוא עולם של רעיונות, שירים שאנחנו שומעים, מחזות, טלוויזיה, סרטוני יוטיוב, מעוררים בנו רעיונות, והיכולת של רעיונות להיוולד ולהפוך למציאות ולהפרות רעיונות נוספים הוא הוא אחד הדברים הראשונים שהופכים אותנו לאנושיים בכלל.

סימביוזה של הרעיונות אלו לא יחסים רק בין יוצרים שמושפעים מהרעיונות אחד של השני, אלא בין גם בין היוצר לקהל, בין יוצרים שיוצרים באופן משותף, בין מלחין למעבד, הרעיונות מתגלגלים, מתפתחים ונבנים אחד על גבי השני בכל צורה ודרך אפשרית.

יחסי גומלין של איזונים

מערכת האיזונים והבלמים של האקוסיסטם היא קריטית לצמיחתה, מערכת האיזונים למרות המשתמע משמה אינה משמשת כמערכת מסננת “החזק שורד”. זוכרים? אנחנו מתעסקים בניואנסים. אלא המערכת הזו באופן בלתי מכוון, דרך מערכות היחסים ויחסי הגומלין בין אנשים שונים באקוסיסטם, דואגת לוסת את התפקידים והנישות שכל אחד ואחת תופסים, כך אנשים דרך הטבע שלהם, ההצלחות והכישלונות שלהם, מערכות היחסים שלהם עם יוצרים, קהל ובעלי מקצוע, בסופו של דברים מצליחים למצוא את הנישה שלהם ולעבוד בה (וגם קצת להתכלכל ממנה).

יש בעיה אחת גדולה עם מערכת האיזונים, היום, היא לא מאוזנת. בגלל שאנחנו נמצאים בתוך מודל תעשייתי שאינו מקיים את עצמו, המערכת בנויה על גחמות ורצונות משקיעים, משרדי ממשלה, מפיקי ענק ועוד – אנשים שבפועל מחליטים מה עובר ומה לא. בפועל זה שההחלטות מתקבלות אך ורק מחוץ לאקוסיסטם משתק את היכולת שלה להיות עצמאית.

יחסי גומלין של חומר

הנה, הגענו לכסף, או ליתר דיוק לחומר. הכוונה שלי בחומר היא לכל משאב מחושי שיש לנו להשתמש בו. הדוגמה הקלאסית היא כמובן כסף, אך גם הזמן שלנו הוא משאב שכזה, כפי שציינתי במאמר “עשה זאת בעצמך זה אובר רייטד” לזמן שלנו יש ערך וצריך להתייחס אליו ככזה, גם אם עושים משהו בהתנדבות או בשיתוף פעולה יש לזה ערך מוחשי בתוך האקוסיסטם.

ידע הוא משאב שכזה, באקוסיסטם בריא יש גישה רחבה לידע, המשתתפים בה חולקים ומשתפים את הידע אחד עם השני ובכך מעשירים את המערכת כולה. זה לא דבר נפוץ כל כך שיתוף ידע, כאשר אני משוחח עם פרומוטרים ואנשי תעשייה ברחבי העולם ומספר להם על ההתנסות שלנו בקהילת המוזיקאים אממ”י קהילה שמשתפת ידע, הם משתגעים כי אין לזה אח ורע בעולם.

חינוך מוזיקלי

מבחינתי זה די מסביר את עצמו, התעסקתי וכתבתי רבות על חינוך מוזיקלי – אבל בקצרה אני אומר שקהילה ואקוסיסטם יכולים וצריכים להגדיר לעצמם סדר עדיפויות חינוכי, מה חשוב להם שהדור הבא ילמד וכיצד, וכך לפתח ולהגדיל את האקוסיסטם. עוד מאמרים על חינוך מוזיקלי יבואו בהמשך.

איך ממציאים כסף מהאוויר

בהמשך ישיר למה שנהדי לזר מהלזריה שאל אותי באחד הויכוחים שלנו על אקוסיסטם, איך ממציאים כסף מהאוויר? אני חושב שזה אולי הדבר שהכי מגביל את היכולת של קהילות היוצרים להיות אקוסיסטם על מלא, כי אם המשאבים לא נמצאים בתוך המערכת וצריכים כל פעם להגיע מבחוץ, הרי גם שקבלת ההחלטות לא נמצאת אצל היוצרים. אבל כדי לענות על השאלה, לדעתי הדרך העיקרית לטעמי להמצאת “כסף מהאוויר” היא בהקצאת משאבים משותפים בתשתיות לפרנסה – כך לדוגמה אממ”י קהילת המוזיקאים בירושלים פתחו אתר שלם בעזרת משאבים ציבוריים לפרסום של הופעות האמנים בירושלים, פעולה שבאה כדי לחבר את הקשר בין הקהל ליוצרים בעיר, ולהביא עוד קהל להופעות על ידי הנגשת המידע לציבור, ובסופו של דבר עוד כסף לכיסם של היוצרים. זה תהליך ארוך ומייגע, אבל חייבים להתמיד בו אחרת נופלים.

אחרית דבר

אקוסיסטם תרבותי, הוא עניין מורכב, אין לי עניין למנות את רכיבי האקוסיסטם ולמתוח את הקשרים שביניהם, כי כמו שניסיתי להסביר במאמר זה, הקשרים הם רבים מדי, עדינים מדי, וניואנסיים מכדי להעלות כל קשר וקשר על הכתב. אני מקווה שהמאמר הזה בשני חלקיו נתן לכם כלים להסתכל על הסביבה המוזיקלית שלכם ולנסות לצעוד לקראת בנייה של מערכות אקולוגיות משמעותיות ביחד.

1 thought on “אקוסיסטם תרבותי

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Skip to content