מה שלמדתי על תעשיית המוזיקה מהמילואים
מוזיקאים הם היצורים הכי עקשנים בטבע, אנחנו לא ניתן לשום דבר לעצור אותנו להגשים איזה חזון אומנותי שיש לנו, כדי להיפגש עם קהל, לכתוב מוזיקה חדשה ולהפיק אותה ואנחנו מוכנים
אקוסיסטם תרבותי
בפוסט הקודם דיברנו על הקשר או יותר נכון הפער בין התפיסה שלנו של אקוסיסטם תרבותי לבין תעשיית המוזיקה. בפוסט הזה אני אבקש להיכנס לעומק של המושג “אקוסיסטם תרבותי” ואנסה ליצור
תעשיית המוזיקה או אקוסיסטם?
תקציר המחשבות שלי בנוגע לשאלה שמטרידה אותי כבר זמן מה, האם נכון להתייחס לכל הביזנס הזה כאל ‘תעשיית המוזיקה’ או האם צריך להחליף את המושגים לטובת אלטרנטיבה שיותר משקפת את
כל הרכב צריך מנחה
בתור מוזיקאים מקצועיים, אנחנו לא תמיד רואים או מסתכלים על ההרכבים שלנו ככאלו שזקוקים להנחייה. הרכב קבוע, להקה או תקראו לזה איך שתרצו, הוא בתכלס האופן המרכזי שבו אנחנו כמוזיקאים
עשרה דברים שכל אמן צריך לדעת
עשרה דברים שכל אמן צריך לדעת והלוואי שמישהו היה אומר לי אותם כשהתחלתי לעסוק במוזיקה! לקראת השנה החדשה, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה שיתמצת מספר חוויות שחוויתי בשנים האחרונות, והלוואי
קונסולה יצירה של 50 יוצרים ויוצרות
בעוד כחודש נשחרר לאוויר העולם את פרויקט הקונסולה, פרויקט אדיר בכל קנה מידה שהוא. לכן רציתי לתת לו מקום מיוחד בבלוג שלי היום, איך לוקחים 10 משוררים, 20 מלחינים ועוד
ההתכתבות הקצרה שלי עם ויקטור ווטן
במשך מספר שנים אני מפתח את שיטת היצירה המשותפת, קטעים אלו שאתם קוראים בבלוג זה, לקוחים בצורה מלאה או חלקית מהספר שאני כותב אודות השיטה, היא לא רק שיטת חינוך
14 דרכים להפוך יצירה משותפת ליעילה וכיפית!
יש מיליון דרכים לכתוב שיר, מה שאומר שיש מליון דרכים לכתוב שיר ביחד! לכתוב זו מלאכה אישית וכל אחד עושה את זה באופן שונה, למעשה חלק מהכותבים מרגישים שהתהליך הוא
מרחב של יצירה משותפת
בצורה מודעת או לא מודעת, החלל בו אנחנו יוצרים משפיע בצורה משמעותית על היצירה, על אופן היצירה, ועל האופן שבו אנחנו מתקשרים אחד עם השני – בעולם יצירה משותפת אנחנו
בואו נכריע – מוזיקה היא שפה או לא
בפוסט הקודם דיברנו על הקווי יסוד שנותנים לנו את ההשוואה בין מוזיקה לשפה – דרך התיאוריה של דקדוק אוניברסלי והסדרה ההרמונית (אוברטונים) – לקריאת הפוסט מוזמנים להיכנס לכאן בכללי אני