בתור מוזיקאים ובתור יוצרים ויוצרות יש מספר מועדים בשנה שכולם מכירים ומסמנים ביומן, כאשר הקולות הקוראים נפתחים להגשות – קול קורא יכול להיות ההבדל בין יצירה שמקבלת תהודה או לא, יצירה שמופקת טוב או לא, אבל כמה מאיתנו באמת מבינים מה נחוץ ואיך להגיש נכון את מועמדותכם לקול הקורא? מפעל הפיס, קרן תרבות ליוצרים עצמאיים, פרס אקו”ם לעידוד היצירה, כל זאת ועוד במאמר הבא!
זה כבר צריך להיות מוכן לפני הקול הקורא
יש כמה דברים שחייבים להיות מוכנים כבר לפני פתיחת הקול הקורא, מסמכים שאתם חייבים שיהיו לכם בתיק בכל זמן נתון ויכולים פשוט לשלוף אותם, לערוך אותם לפי הצורך ולשלוח.
- קורות חיים מקצועיים – ממש כמו כל עובד ועובדת במשק עם קובץ קורות חיים שמעדכנים פעם בשנה, כך גם לכם צריך להיות מסמך קורות חיים המפרט את השכלתכם, הפקותיכם והצלחותיכם, זה לא מסמך סיפורי, זה מסמך פורמלי שמציין בנקודות מה עשיתם ומתי.
- קומוניקטים – הודעה לתקשורת, אתם תמיד חייבים להיות מוכנים לצאת החוצה עם קומוניקט, יש כמה סוגים של קומוניקטים (קומוניקט סינגל/אלבום, קומוניקט הופעה, קומוניקט אמן) אבל המבנה שלהם הוא די בסיסי וזהה ומכיל פסקה עליכם, פסקה על היצירה/מופע, לינקים רלוונטים, תמונה (עם קרדיט לצלם) ופרטי התקשרות.
- רשימת ספקים ועלויות מוערכות – אל תחכו לקול קורא כדי לגלות כמה עולה הבמאי שאתם רוצים לעבוד איתו על קליפ, או צלם יח”צ, בררו מראש כך שתדעו בכל זמן נתון מה אתם יכולים או לא יכולים לעשות וכמה זה עולה.
- לינקים לחומרים מייצגים ואיכותיים ככל הניתן שעוד לא נחשפו לציבור – שמרו את הכל אנליסטד ביוטיוב, בתיקייה פתוחה לשיתוף בדרייב או בפלייליסט פרטי בסאונדקלאוד – זה יחסוך מכם כאב ראש ופאניקה בהמשך.
למדו לחשוב כמו ועדה אומנותית
אף אחד מאיתנו לא יושב בועדה אומנותית של מפעל הפיס או קרן תרבות ליוצרים עצמאיים אבל אנחנו יכולים לנסות ללמוד כיצד לחשוב כמוהם. זה כמו ללמוד למבחן אמיר”ם (מבחן רמת אנגלית במכללה/אוניברסיטה) לא לומדים אנגלית בשביל המבחן, לומדים כיצד לעבור את המבחן. אמנים רבים מנסים להביע את עצמם בצורה הכי טובה, וזה חשוב ויש לזה מקום – אבל בשביל לקבל תמיכה צריך לחשוב ולכתוב כמו שהועדות האומנותיות האלו רוצות לראות ויש שני דרכים עיקריות לעשות את זה:
הראשונה, היא להסתכל על הגשות עבר שזכו – בחיפוש מהיר בפייסבוק בטח תמצאו יוצרים שזכו שהם חברים ומוכנים לתת לכם להעיף מבט על ההגשות שלהם, למדו מה עקבי בין ההגשות שזכו, מה משותף להם ומה ייחודי.
השנייה היא לקרוא את הקול הקורא ולחפש מילות מפתח שעלולות להיות רלוונטיות. הקולות הקוראים בנוים כך שהם משקפים במודע או שלא במודע את הרצונות של הועדה שכתבה אותם, כך שתשומת לב תעזור לכם להבין על מה מעוניינים שתשימו דגש.
בהמשך המאמר אפרט יותר על מה לדעתי מרכיב הגשה טובה ומה מוריד מערכה.
עשו שיעורי בית
רגע לפני שנצלול ממש לתוך הדברים שלדעתי מרכיבים הגשה איכותית, אני רוצה לבקש מכל אחד ואחת, לפני שמתחילים במבול השאלות על היועצים והיועצות – עצרו את הלו”ז לשעה-שעתיים ותקראו לפרטי פרטים את כל הקול הקורא, רוב התשובות לשאלות שיש לכם מופיעות בפרטי הקול הקורא. ישנם טעויות נפוצות שעולות מתוך קריאה חפיפה או לא נכונה של הטקסט. לדוגמה: כתוב בקול הקורא “באורך של 200 מילים לפחות” – ראיתי אמנים רבים מבינים בטעות “עד 200 מילים” וכותבים מעט מדי תוכן.
דוגמה נוספת היא שאנשים מגיעים לשבוע האחרון להגשה, מגיעים לפגישת ייעוץ אחרי שהתחילו לעבוד על ההגשה אבל מבלי שיודעים בדיוק מה הם תנאי הסף והאם הם עומדים בהם בכלל.
אלו הגשות שלוקחות זמן רב להגיש ויש הרבה כסף על הפרק, אל תחפפו בהגשה ותקחו את הזמן כדי לעבור על הדברים בראש שקט ובנחת.
הגשה שכתובה טוב 101
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להגיש הגשה של הביוקר
“תיאור היצירה”
- אל תפחדו להרחיב – ברוב ההגשות אתם נדרשים לספר על עצמכם ועל היצירה, כל מידע שעוזר לקבל תמונה מלאה עליך כיוצר ועל היצירה שלך הוא הכרחי ומעניין, בתור יוצרים יש לכם הרבה מה לומר על היצירה שאתם מגישים בעבורה תמיכה, אל תפחדו להרחיב עליה – ספרו על המילים, על הלחן על ההשראות והרפרנסים שהשתמשתם בהם, ספרו על הרקע של השיר ואם יש סיפור מאחוריו, פרטו ניואנסים שלא נקלטים בהאזנה ראשונה ועוד.
- אל תפרטו על מה שלא רלוונטי, ראיתי הגשות רבות מספור שבהם היוצר/ת גוללו את כל סיפור חייהם בשלושה עמודים, מה שלא רלוונטי ליצירה או אליכם כיוצרים או לסיפור הרקע שלכם אל תכללו, יש מספיק מה לומר על האומנות שלכם מבלי לשמוע על הקשר עם ההורים בתקופת התיכון (אלא אם על זה נכתב השיר כמובן).
- תסדרו את התוכן – תעשו סדר בראש למי שקורא את זה, לא הכל קשור להכל, סדרו את התוכן לפי פרקים או פסקאות שמפרידים, נסו לייצר רציונל לקורא – קודם א’ אחר כך ב’.
- מה מיוחד בך? נסו להבליט מה ייחודי ביצירה שלכם ולמה התמיכה הכספית צריכה להגיע אליכם.
- אל תבקשו או תתחננו: משפטים כמו “אני מבקש מכם עכשיו” או “התמיכה שאני מבקש מכם” לא עובדים – הם יודעים שאתה מבקש מהם כסף, זה תכלית האינטרקציה ביניכם, תשתמש במרחב הכתוב שיש לך כדי להביע דברים חשובים יותר ורלוונטיים ליצירה.
מטרות ויעדים
מה ההבדל בין מטרה ליעד?
מטרה היא בגבוהה, משהו לשאוף אליו, לא חייב להיות מדיד או ברור – משהו לשאוף אליו שהפרויקט יכול לקדם. מטרה לדוגמה “קבלת חשיפה באמצעי התקשורת”
יעד הוא נקודה משמעותית ומדידה בדרך אל המטרה – היעד צריך להלום את אחת מהמטרות שהצבתם לעצמכם – לדוגמה “השמעת השיר/אלבום בשתי תחנות רדיו ארציות ועשר תחנות רדיו מקומיות” זהו יעד מדיד שהולם את המטרה המצויינת למעלה, קבלת חשיפה באמצעי תקשורת.
מטרה ללא יעד היא מטרה לא טובה, יעד ללא יכולת מדידה הוא לא יעד טוב.
נסו לייצר מטרות ויעדים שמצד אחד משקפים את הרצון שלכם לפרוץ ולעבוד בעבור המוזיקה שלכם, שמשקף את ההבנה שלכם את המוזיקה שלכם ואת השוק – אבל גם שמייחדים אתכם אל מול יוצרים אחרים – תשכנעו את הועדה שהתמיכה שלהם מגיע לך, ושתעשה שימוש מיטבי עם התקציב שניתן לך.
תוכנית עבודה
תוכנית העבודה, לו”ז העבודה, פירוט פעולות – כל אלו שמות לחלק הבא בקול קורא, יישום המטרות והיעדים שלכם, הלו”ז חייב להיות קוהרנטי, מסודר והכי חשוב משקף את המטרות והיעדים שלכם. אם לדוגמה רשמתם יעד להשמעת השיר בתחנת רדיו ארצית, אך לא כתבתם בתוכנית העבודה שאתם מתכננים לשלוח לינקטון ומייל פולואפ לשדרנים בתחנות רדיו – התוכנית אינה משקפת את היעדים שלכם וזו בעיה.
אבל איך אני יודע אילו פעולות תעשו? התחילו בסוף ולכו אחורה!
- אם המטרה שלכם היא חשיפה באמצעי התקשורת.
- היעד שלכם הוא השמעה בתחנת רדיו ארצית.
- אתם יודעים שאתם צריכים להגיע אל השדרנים איכשהו.
- הפעולה הבאה היא שליחת השיר לשדרנים.
- אבל איך יודעים למי לשלוח?
- הפעולה הבאה בסדר היא מחקר של תוכניות, שדרנים ועורכים רלוונטיים והשגת המייל שלהם.
כך תעשו בעבור כל אחת מהמטרות והיעדים שלכם עד שתוכלו להרכיב תוכנית עבודה מייצגת ורלוונטית. עכשיו מה שנשאר זה לסדר את זה לפי מה בא קודם ומה בא אח”כ ולציין תאריכים.
תקציב
עקב אכילס של כל המגישים באשר הם, אבל אם הולכים לפי ההגיון שהצגנו בסעיפים הקודמים זה לא אמור להיות מורכב מאוד, ראיתי מגישים רבים מנסים לגשת לתקציב דבר ראשון, אבל תקציב הוא רק שיקוף של תיאור היצירה ותוכנית העבודה, של המטרות והיעדים שלך – כך עליכם להסתכל על תוכנית העבודה ולגזור משמעויות תקציביות:
אם למשל אתם רוצים להגיע להשמעות ברדיו (ממשיכים את הדוגמה מסעיף המטרות והיעדים) עליכם לכלול תקציב ליחסי ציבור, לינקטון, גישה למאגרי מיילים וטלפונים של אנשי תקשורת – כל אלו פעולות שיש להם תג מחיר, שאפשר לברר יחסית בקלות כמה עולה גם בלי לבקש הצעת מחיר רשמית ולהתחייב לעבודה. בררו כמה עולים דברים מראש (עיינו בסעיף הראשון במאמר הזה).
זהבה ושלושת הפירוטים
התקציב מצומצם מדי – אל תחסכו מידע מהמגישים – הצעת תקציב עם שני סעיפים לא תתקבל, כי רואים שאתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות עם התמיכה שהם ייתנו (או סביר יותר שלא ייתנו) לכם.
התקציב מפורט מדי – מהצד השני, אל תפרטו יותר מדי את התקציב שלכם, זה מפתה להראות שעשיתם הרבה מאוד עבודת שטח ואתם יודעים בדיוק בדיוק איזו שורת תקציב יוצאת לאיזה ספק על השקל – אבל זה עלול להגביל אתכם בהמשך משום שבין התכנון לביצוע דברים משתנים, והתמיכות מאפשרות תזוזה בין סעיפים, אבל עד גבול מסויים.
זהבה רוצה את התקציב שהוא מפורט מספיק ולא מפורט מדי – אחדו סעיפים עם אותם הספקים, אחדו סעיפים שיכולים ללכת תחת אותה קטגוריה (לדוגמה: בימוי, צילום תאורה והוצאות הפקה בעבור קליפ יכולים ללכת ביחד, ראיתי הגשות שפשוט כתוב “הפקת קליפ” כסעיף אחד שקיבלו מימון) מהצד השני – פרטו בנפרד על דברים כמו יח”צ, שיווק וכו’, מגיע לכל אחד מהם סעיף נפרד.
אחרית דבר
כמובן שאפשר להרחיב עוד עמודים על עמודים, אבל צריך להשאיר קצת טעם של עוד, רוצים ייעוץ בהגשות הבאות? ייעוץ אסטרטגי או מוזיקלי, צרו קשר כאן. לקריאה נוספת של עוד מאמרים שכתבתי לחצו כאן
1 thought on “איך להגיש נכון קול קורא”