הפצה לרדיו ולתקשורת של מוזיקה חדשה יכולה להיות דבר מאיים ולא ברור, מי השחקנים בשוק? מה האפשרויות שלי? כמוזיקאים אנחנו נדרשים לדעת הכל, אבל מאיפה להתחיל? מהניסיון שלי בהפצה לתקשורת וסקירה מעמיקה שערכתי אני מקווה לענות על השאלות האלו ועוד כמה.
בשנת 2024 ערכתי סקירה כללית ומקיפה מאוד של השירים שנכנסו לפלייליסטים ברדיו. ישנם שישה פלייליסטים בעברית בשלוש תחנות הרדיו הגדולות המשדרות מוזיקה בארץ. בגלגל"צ יש פלייליסט יום, לילה וחשיפה. בכאן גימל הנבחרים של גימל יום ולילה ולבסוף בחירות העורכים של כאן 88. בחנתי את המוזיקה שיצאה להפצה מול המוזיקה שנכנסה לפלייליסטים והושמעה באופן קבוע. חלק מהמידע המוצג בפוסט זה מקורו בסקירה זו.
מה זה הפצה לרדיו?
טרום האינטרנט אם הייתי רוצה ששיר ישודר ברדיו הייתי צריך לשלוח אותו פיזית לתחנות השונות. היו מגיעים שליחים מיוחדים מחברות התקליטים והלייבלים עם דיסקים (ולפני כן קסטות או תקליטים). לאחר מכן העורכים היו מאזינים ומחליטים מה לשדר ומתי. היום אין צורך בכל הפרוצדורה הזאת, הכל דיגיטלי, אבל עדיין מישהו צריך להיות השליח.
חברות ההפצה לתקשורת לקחו הלכה למעשה את תפקיד הזה. הן מחזיקות ברשימות תפוצה גדולות מאוד של שדרנים, עורכים ומפיקים ברדיו, בטלוויזיה ובכלל. הן מעדכנות אותם מדי יום או שבוע על כל שיר שהן מפיצות באמצעות המייל. בפלטפורמות הללו ניתן לאחסן את כל המידע הרלוונטי על השיר החדש שלכם. כל עוד הפלטפורמה קיימת השיר שלכם יוצג ונגיש לכל מי שצריך.
מה נכלל במידע הרלוונטי על השיר אתם שואלים? השיר עצמו כמובן להורדה בפורמט mp3, גרפיקות ותמונות יח"צ לכתבות ועיתונות, קומוניקט ממנו ניתן להקריא או להעתיק תוכן עליכם ועל השיר וכל הקרדיטים של המשתתפים בפרויקט.
צריך להבדיל בין הפצה לרדיו או לתקשורת לבין הפצה לדיגיטל – שם הכוונה להפצה לחנויות כמו ספוטיפיי ואפל מיוזיק. לשניהם קוראים הפצה ואני נתקלתי במקרים רבים של בלבול בין השניים, הפצה לרדיו היא נושא השיחה שלנו היום והפצה לדיגיטל או הפצה למדיה הכוונה בהפצה לחנויות הסטרימינג.
האם אני צריך שירותי הפצה לרדיו?
התשובה הקצרה היא שזה מומלץ, והתשובה הארוכה יותר היא שזה תלוי.
מתוך הסקירה שביצעתי עלה עלה כי כ-25% מהמוזיקה שיוצאת לרדיו יוצאת באופן עצמאי ללא חברת הפצה בכלל, לעומת 15% מהשירים שנכנסו לפלייליסטים השונים. כלומר יש יותר סיכוי שהרדיו ישים לב אלי אם השתמשתי באחד משירותי ההפצה. שלא לומר שמוזיקה שמופצת עצמאית לא מושמעת ברדיו או מושמעת פחות. אך המדד הזה משקף מגמה, יותר קשה לשדרנים ולעורכים להגיע אליך בלי הפצה, וצריך לעבוד יותר כדי לקבל תשומת לב.
בשיחה שערכתי עם עורך בכיר באחת מתחנות הרדיו הגדולות הוא אמר לי שכשהוא נתקל בשיר חדש או ישן שהוא אוהב (ברדיו או ביוטיוב לדוגמה) הוא ייחפש את השיר בפלטפורמות ההפצה. אם השיר לא נמצא שם אז ככל הנראה ששם יסתיים החיפוש שלו.
חשוב לזכור! שירותי ההפצה הם רק הפלטפורמה שמאפשרת לך גישה אל השדרנים והעורכים. זו העבודה שלך לגרום להם לשים לב אליך, להתבלט ולהוכיח ששווה להם יותר להשמיע אותך ולא אחרים. אי אפשר לרכוש הפצה לסינגל ולתלות את כל התקוות שלך על זה. הפצה חייבת לבוא עם קמפיין קידום (אורגני או ממומן בשלל פלטפורמות) ייחודי ומגניב שמייחד אותך ואת השיר שלך מכל השאר.
לינקטון, פטיפון, פרומי, מייסונג ומוזיקן?
עכשיו בואו נכיר את השחקנים בשוק ההפצה:
לינקטון – הפלטפורמה הגדולה מבין כולן ומפיצה כ40% מכלל המוזיקה שנשלחה לרדיו בשנת 2024. היתרון היחסי שלה הוא הגודל והעובדה שהם עובדים עם האמנים והלייבלים הגדולים וכך הם יצרו לעצמם שם יוקרתי. בנוסף נוחות השימוש שלה, יחסית קל לנווט בקטלוג שלהם. החיסרון שלהם מבחינת המוזיקאים העצמאים הוא המחיר ונוחות השימוש. מוזיקאי עצמאי יכול לשלם למעלה מ1200 שקלים להפצת סינגל והמחיר אינו פומבי וגלוי באתר.
פטיפון – הפלטפורמה השנייה בגודלה, מפיצה כ32% מכלל המוזיקה שנשלחה לרדיו בשנת 2024. משמשת בפועל כבית להפצה של מוזיקאים עצמאיים. היתרון היחסי שלה הוא הגמישות שלה בעבודה מול מוזיקאים עצמאיים, מפעם לפעם נראה מבצע שווה עם קהילת יח"צינו לאן או בצלילים וגופים אחרים. אבל עדיין העלות הרגילה שלהם לא קטנה (נכון לזמן כתיבת פוסט זה הפצת סינגל תעלה לכם 1050 ש"ח פלוס מע"מ) והממשק שלהם נראה מעט מיושן ולא אינטואיטיבי לדעתי.
פרומי – הם הפלטפורמה הצעירה והמבטיחה. הם צעירים, רעננים ויש להם שתי יתרונות משמעותיים. הם זולים יותר מהמתחרים (550 ש"ח כולל מע"מ להפצת סינגל). יש להם גב של אחד מהלייבלים החזקים בארץ, נענע דיסק. הממשק שלהם נוח ודומה למה שאנחנו מכירים בחברות הפצה לדיגיטל (שירות שהם מציעים בנוסף). יש להם פוטנציאל לשבור את הדואופול שקיים כרגע בשוק. אם מספיק מוזיקאים יצטרפו אליהם אנחנו נראה ירידת מחירים גם בלינקטון ופטיפון, ועלייה של איכות השירותים. החיסרון שלהם באופן טבעי נובע מכך שהם חדשים ועדיין צריכים להוכיח את עצמם.
מייסונג – מבית מדיה פורסט, הם פלטפורמה יחסית קטנה בשוק ולכן מקבלת פחות תשומת לב משדרנים ועורכים. עם זאת הם יחסית יותר זולים ולפי מה שכתוב באתר שלהם בזמן כתיבת פוסט זה תשלמו על סינגל 750 ש"ח.
מוזיקן – מוזיקן הם לא חברת הפצה כמו השאר, אלא חברת הפצה למדיה ובנוסף מספקים דף נחיתה לשיר עם אפשרות להורדות, תמונות ושאר הדברים שאפשר לשים בהפצות השונות. זה עליכם לשלוח את הקישור לאנשי התקשורת הרלוונטיים לכם.
מערכת היחסים עם התקשורת
כמו שכתבתי בתחילת הפוסט הזה, מדובר בפלטפורמה שעוזרת לכם להגיע לאנשי התקשורת שאתם רוצים להגיע אליהם. עבודת הרגליים היא שלכם לעשות. זו מערכת יחסים מורכבת שצריך לפתח לאורך זמן, זמן שידור הוא זמן יקר תרתי משמע. מעבר לטעם המוזיקלי השדרנים והעורכים רוצים לראות שאתם רציניים וששווה להשקיע בכם. מהצד השני אתם חייבים להראות רצינות ולעשות מחקר, להאזין לתוכניות, למצוא מיילים, לכתוב הודעות אישיות שמסבירות למה אתם מתאימים לתוכנית שלהם ולמה כדאי להם להשמיע אתכם. זה חייב להיות אישי ומתאים – לא תשלחו שיר פולק אינדי לשדרן רוק ומטאל ולהיפך.
יש הרבה עבודה לעשות גם אם עושים יחסי ציבור עצמאיים וגם אם לוקחים יח"צן/נית. רוצים לקרוא על יחסי ציבור עצמאיים ועל סקירת הפלייליסטים שעשיתי בשנת 2024? ספרו לי בתגובה למטה!
כמה מילים על השוק עצמו
כניסה של עוד ועוד חברות לשוק ההפצה לתקשורת הוא חרב פיפיות. מצד אחד זהו שירות שאנחנו צריכים ורובנו משתמשים בו, וזה שאין בו מספיק תחרות מייצר מחירים גבוהים ושירות פחות טוב. מצד שני האינטרס של השדרנים והעורכים הוא למצוא את כל מה שהם רוצים וצריכים במקום אחד או בכמה שפחות מקומות. האינסטרסים של המוזיקאים שהוא לשלם כמה שפחות ולקבל שירות כמה שיותר טוב. יש כאן איזון עדין שלדעתי לא נעשה מספיק טוב עד כה. אני מקווה שעם הכניסה של פרומי נראה שינוי מגמה ותחרות שמורידה מחירים ומשפרת את השירות.
גילוי נאות: פוסט זה לא מומן על ידי אף גורם, אך מתקיים שיתוף פעולה מסחרי בין הכותב לבין חברת פרומי.