תעשיית המוזיקה או אקוסיסטם?

תקציר המחשבות שלי בנוגע לשאלה שמטרידה אותי כבר זמן מה, האם נכון להתייחס לכל הביזנס הזה כאל ‘תעשיית המוזיקה’ או האם צריך להחליף את המושגים לטובת אלטרנטיבה שיותר משקפת את מה שהיינו רוצים לראות בשנות העשרים של המאה ה21.

דיברתי הרבה במאמרים קודמים שלי על אקוסיסטם מה היא, באופן עקיף. פה אני מקווה להתעסק במושג המורכב הזה באופן ישיר.

תעשיית המוזיקה, מה היא?

אני אתחיל שוב, באמירה לא פופולרית, שייתכן שמה שאנחנו מדמיינים כאקוסיסטם הוא בעצם מודל משודרג של תעשייה. מהתחלה, תעשייה, הדבר הזה שקרה לפני 300 שנה ואיפשר לאנושות לעבור מכלכלה מבוססת חקלאות לכלכלה מבוססת פסי יצור. אין ספק שהמהפכה התעשייתית איפשרה את העלייה המשמעותית ברמת החיים, התפתחות של מערכות כלכליות מורכבות ובאופן כללי הרבה ממה שקיים היום אנחנו חבים למהפכה הזאת. המודל התעשייתי מבוסס על מחזוריות, מפעלים מייצרים סחורה, העובדים מקבלים שכר, ואיתו יכולים לרכוש את המוצרים המיוצרים במפעל. אבל המודל הזה מטבעו אינו יציב (לא סתם יש לנו משבר כלכלי כל עשר או חמש עשרה שנה) ונע על גבי תנודות של גורמים כלכליים חברתיים שאין לאף אחד שליטה עליהם ולא ניכנס אליהם עכשיו כי זה מורכב ומסובך ובכלל באנו לדבר על מוזיקה.

שני מודלים לתעשייה מודרנית

בחזרה לתעשיית המוזיקה, תעשיית המוזיקה מתבססת על חיבור של שני מודלים כלכליים – הראשון הוא כמובן פס הייצור. מבלי לטעון שאמנים מייצרים מוזיקה ואמנות בכללי כמו בפס ייצור, כי אנחנו לא! אבל כן יש מקום לטעון שאנחנו עובדים בתוך תבניות תעשתייתיות שהתפתחו ב300 השנים האחרונות. לדוגמה, מערכת הכיוון הסטנדרטית שלנו (12 tone equal temperament) המכוונת על ‘לה’ ב440 הרץ. הטונאליות המערבית וההרמוניה הפונקציונלית ועוד. אפשר להגיד שאבני הבניין של היצירה שלנו הם תעשייתיים. ויש אלמנטים נוספים בשרשרת ההפקה וההפצה שדומים מאוד לפס היצור ונענים גם הם כמו כל המרכיבים ב’שוק החופשי’ להיבטים של היצע וביקוש.

המודל השני שתעשיית המוזיקה אימצה לחיקה זה המודל השירותי, שמתם לב שב70 השנים האחרונות עברנו מעבודות של ייצור לעבודות של שירות? אז גם תעשיית המוזיקה שמה לב, וכך גם מרבית העבודה הרווחית בתעשיית המוזיקה היא לא ביצור המוזיקה אלא במתן שירותים למוזיקאי. החל משירותי בוקינג, לייבל, הפצה, ייעוץ, ניהול ועוד. אלא שבניגוד לאותו השוק החופשי שלנו, הלקוח המשלם אינו בהכרח הקהל (המשלם פרוטות בעבור המוזיקה שהוא מקבל) אלא האמן, אשר ללא מוצא אחר נאלץ לשלם מכיסו או לנסות לעשות את הדברים בעצמו.

וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך ‘אקו-סיסטם’ מזויף שמתיימר לפעול על הגיון השוק שבו הכסף לא זורם אל האמנים ובפועל אינו יכול לקיים את עצמו ללא תמיכה חיצונית.

למען הסר ספק

אמנות אף פעם לא קיימה את עצמה שלא במסגרת חברתית. זה לא שפתאום היית מהפכה תעשייתית וכל האמנים פתאום עניים.

אמנות, לכל הפחות באירופה ב2000 השנים האחרונות, היית צריכה פטרונים כדי להתקיים. הכנסיה, האצולה, המלוכה.

אקוסיסטם ecosystem

הלכתי לאתר של נשיונל ג’יאוגרפיק להביא הגדרה לאקוסיסטם

מערכת אקולוגית היא אזור גיאוגרפי שבו צמחים, בעלי חיים ואורגניזמים אחרים, כמו גם מזג אוויר ונוף, עובדים יחד כדי ליצור בועה של חיים. מערכות אקולוגיות מכילות חלקים ביוטיים או חיים, כמו גם גורמים אביוטיים, או חלקים לא חיים. גורמים ביוטיים כוללים צמחים, בעלי חיים ואורגניזמים אחרים. גורמים אביוטיים כוללים סלעים, טמפרטורה ולחות.

National Geographic

אז יש לנו מערכת אקולוגית עם יחסי גומלין מורכבים בין גורמים חיים, גורמים לא חיים שמייצרים תא סגור של חיים, מעין בועה סגורה. נשמע די דומה לתעשיית המוזיקה לא? כלומר, יש בה גורמים שתלויים אחד בשני ומכלכלים אחד את השני, בתוך מערכת כלכלית סגורה. כן ולא, ואני אסביר, ההבדל העיקרי הוא שמערכת אקולוגית היא בלתי-תכליתית, כלומר שאין לה עוד קיום חוץ מהקיום שלה. תעשיית המוזיקה לחלוטין קיימת לשם מטרה היא הרווח. מעבר לכך, תעשייה לא יכולה בהגדרתה להתקיים לבד, אם יפסיקו להזין אותה בחומרי גלם, רווחים, כח עובד, היא תפסיק לעבוד. אקוסיסטם יכול להתקיים ללא כל התערבות חיצונית.

הפעם עם הקובץ

אוקיי, אז דיברנו רבות על תעשיית מוזיקה, אבל עוד קשה לנו להגדיר מה היא האקוסיסטם המוזיקלי או בכלל. אז נשים קווי יסוד לאקוסיסטם:

1. אקוסיסטם היא מערכת של יחסי גומלין מורכבות המקיימות את עצמן ללא כח מניע חיצוני. כלומר, לא מספיק שיש לנו נותני שירות שונים שמספקים שירותים וצורכים שירותים אחרים – כלומר הדדיות. על מנת שזה יהיה אקוסיסטם יחסי הגומלין צריכים להיות בלתי תלויים בגורמים חיצוניים.
2. האקוסיסטם מקיים את עצמו. בניגוד לתעשייה, באקוסיסטם עצמו יש את כל מה שהיא צריכה כדי להתקיים, יש בה את כל מה שנחוץ לה כדי לקיים אותה ואת המשתתפים בה. בשונה מהסעיף הקודם המדבר על כך שיחסי הגומלין מקיימים את עצמם, כאן כל המערכת גם היא מקיימת את עצמה.
3. לאקוסיסטם אין מטרה. המערכת אינה קיימת לשם מטרה חיצונית כלשהי, היא קיימת כדי לקיים את עצמה.
4. צריך לספור את כולם, על מנת שבאמת נוכל לראות את המערכת השלמה, אנחנו חייבים לספור את כל הגורמים הקיימים בה, מהקהל ועד לאחרון עוזרי ההפקה.

אני בטוח שפספסתי כמה נקודות, אבל אני חושב שזו נקודה התחלתית לשיחה, וכאן כבר קצר הפוסט מלהכיל. במאמר הבא אכנס יותר לעומק לתוך האקוסיסטם ואילו מודלים אפשר ליישם במציאות.