איך להפיק פודקאסט? מדריך פשוט וקוהרנטי לפודקאסטר חלק 3

שלום וברוכים השבים לחלק השלישי והאחרון של המדריך לפודקאסטר, אם זה פעם ראשונה שלכם כאן אני ממליץ ללכת לקרוא את החלק הראשון שמדבר על החלל הבייתי, איך להשתמש בו לטובתכם ואיזה ציוד אתם צריכים. ואת החלק השני שמדבר על ההקלטה עצמה של הפודקאסט ולמה צריך לשים לב.

במקרה שאתם זקוקים לעוד דחיפה ויחס אישי, קבעו איתי שיעור פודקאסט! או השאירו פרטים ואחזור אליכם.

מדריך לפודקאסטר חלק 3 – עריכת סאונד

אז החלק השלישי של המדריך שלנו יעסוק בעולם עריכת הסאונד, ואני לא אשקר זה החלק הכי בעייתי שלוקח הכי הרבה זמן לקלוט אבל אל תתנו לזה להכשיל אתכם כי עם מספר טיפים קצרים תוכלו לדעת איך להוציא תוצאה שנעים להקשיב לה.

לא משנה באיזו תוכנה אתם משתמשים (ראו חלק 2 של המדריך) הפונקציות שאני עומד לתאר נמצאות בכל אחת ואחת מהתוכנות הנ”ל, רק לחפש ולמצוא.

עריכה פיזית, גזירה והדבקה

כאן אתם גוזרים החוצה חלקים לא נחוצים, שתיקות מביכות, סטיות מהנושא, תקלות טכניות ורעשים לא רצויים.

split – גזרו את כל ערוצי ההקלטה ביחד – ברוב התוכנות תוכלו לסמן את הערוצים שאתם רוצים לגזור ואז להשתמש בכלי המספריים כדי לחתוך את המקומות שאתם רוצים להסיר ולאז למחוק (delete).

drag – אחרי שמחקתם את החלק הרצוי, סמנו את כל קטעי האודיו מצד ימין לקטע החסר וגררו אותם ביחד עם העכבר עד שהפער בין הקטעים נסגר.

ripple delete – בתוכנות מסוימות תוכלו להשתמש בפונקצית ripple delete במקום בפונקציה הdrag לעבודה יעילה יותר.

crossfade – בכל תוכנה יש פונקציה של קרוספייד בה שני קטעים גזורים משתלבים אחד בשני, דרך הזזה של סמן קטע האודיו לתוך הקטע השני או דרך לחיצה על מקש (x לרוב) שעושה את הפעולה אוטומטית.

פלאגינים

מכאן אנחנו נכנסים לממלכת הפלאגינים – התוספים, לכל תוכנה יש את הפלאגינים שלה אבל כולם מתפקדים באותה צורה ואין סיבה לרכוש פלאגינים במיוחד אלא אם אתם עוברים לעבוד בתחום בצורה מקצועית. מה שחשוב לשים לב אליו זה שכאשר אתם שמים פלאגין על ערוץ (בדרך כלל בchannel strip), שימו לב שאתם מאזינים לו במצב solo – כדי לשמוע את ההשפעות של הפלאגין על הערוץ בבידוד מיתר הערוצים. אפשר אחרי שכיוונתם את הפלאגין להאזין לכל הערוצים ביחד ולשמוע איך הכל עובד ביחד ולעשות התאמות נוספות.

EQ גורע

התהליך הראשון שתעשו על הערוץ נקרא EQ גורע, EQ הינו פלאגין שמשמש לנו כבורר תדרים, הוא מאפשר לנו לזהות ולהוריד או להעלות תדרים מסוימים בתוך הערוץ כולו, אנחנו נזהה קודם כל את התדרים הבעייתים בהקלטה ונמניך אותם. תדרים מצויינים בhz או בkhz – כל khz שווה ל1000 hz.

חשוב לציין שכל הקלטה היא מעט שונה ולכן עליך לבדוק בכל פעם מחדש אילו תדרים זקוקים להנמכה. עוד חשוב לשים לב לא להנמיך יותר מ6 dB

1. סאב-בס – נהוג לעשות low cut על כל מה שמתחת ל100hz למעשה כמעט ואין לכם צורך בו בהקלטה, אלא אם הדובר שלכם בעל קול נמוך במיוחד, ואז תנסו לכוון את הלואו קאט לכ80hz
2. תדרים נמוכים – טווח הדיבור האנושי 100hz עד ל260hz – אם הדיבור מעט מעומעם ניתן להנמיך מעט בתחום התדרים הזה.
3. נמוך בינוני – 260hz ועד ל500hz – אם ההקלטה נשמעת “בוצית” הנמיכו בתחום התדרים הזה
4. בינוני – 500hz ועד 2khz אם ההקלטה נשמעת צורמנית מעט או לא נעימה לשמיעה זה בדרך כלל שם וצריך להנמיך
5. בינוני גבוה – 2khz ועד 4khz – שם נמצאים העיצורים שלכם, לכן לא מומלץ להנמיך באיזור הזה לפחות בהתחלה, אבל אם ההקלטה שלכם נשמעת “טלפונית” מדי, שם יהיה מקום טוב להנמיך.
6. כל מה שמעל ל4khz בשלב הזה לא צריך לגעת.

Gate

עכשיו אתם תכילו את הפלאגין גייט – בפשטות הגייט משמש כשער כאשר מה שמושמע מתחת לסף שכיוונתם לא עובר את השער ורק מה שעובר את הסף יוצא החוצה. הפונקציה הזאת יעילה כדי למנוע מהערוץ לעבוד כאשר הערוץ לא פעיל (לדוגמה כאשר הדובר השני מדבר והראשון מקשיב ולהיפך).

אזהרה: חשוב לכוון את הגייט טוב ולבדוק אותו לאורך זמן, כדי שלא בטעות תחתכו קטעים מהדיבור או לחילופין יותר מדי סאונד יעבור את הגייט.

ועכשיו לפרמטרים של הפלאגין:

1. threshold סף – באיזה ווליום הגייט ייפתח, זה כמובן תלוי בהקלטה עצמה, אך אני הייתי ממליץ להתחיל לעבוד בסף של -30dB ולכוון משם למעלה או למטה לפי הצורך.
2. attack – כמה מהר מהרגע שצליל עבר את הסף הוא מתחיל לעבוד, בדיבור אנחנו רוצים שהגייט יתחיל לעבוד כמה שיותר מהר כדי לא לאבד בטעות הברות או מילים.
3. hold – כמה זמן הוא מחזיק את השער פתוח עד שהוא משחרר וסוגר אותו
4. release – כמה מהר הוא משחרר את הסאונד אחרי שהסאונד חצה את הסף לצד השני, נרצה לכוון אותו לכ300-500 ms (מילישניות, או כמעט חצי שניה) כדי לא לפספס סופי מילים שלפעמים אומרים בווליום נמוך יותר מאשר את כל המילה עצמה.
5. range – יש גייטים שמודדים גם ריינג’ שזה בגדול כמה אגרסיבי הגייט וכמה הוא מאפשר “לעבור” כשהגייט סגור.

Compressor

כשמו כן הוא דוחס, הקומפרסור מגביר את החלקים החלשים בהקלטה ומנמיך את החלקים החזקים ובאופן כללי מייצב את הווליום בערוץ. זה שימושי כאשר לדוגמה דובר מדבר חזק וחלש לסירוגין או אם הדובר מתקרב ומתרחק מהמיקרופון.

פרמטרים:

1. threshold סף – כמו בגייט כך גם בקומפרסור, מה סף הווליום שבו הוא מתחיל לעבוד, אמליץ על עבודה בסף של 25dB- ומשם לכוון לפי האוזן, הקלטה חזקה תצטרך סף יותר גבוה והקלטה חלשה סף יותר נמוך. שימו לב לא לרדת מתחת ל 40- dB
2. ratio – יחס הדחיסה של הקומפרסור, מומלץ לעבוד על 1:4
3. attack – כמה מהר הוא מתחיל לעבוד מהרגע שצליל חצה את הסף – אני ממליץ לעבודה עם דיברו על 20-50ms
4. hold – כמה זמן הוא מחזיק את הצליל עד שהוא משחרר אותו – אני נוהג להשאיר את הפונקציה הזאת בהגדרת ברירת המחדל שלה היא לא משפיעה המון.
5. release – כמה זמן עד שהקומפרסור מפסיק לעבוד מהרגע שצליל חצה את הסף לצד השני – אני ממליץ על כ500-600ms
6. makeup – מכיוון שבפעולת הדחיסה אבד חלק מהווליום, המייקאפ מפצה על כך, כוונו אותו לauto או נטרלו אותו, אני באופן אישי לא אוהב להשתמש בmakeup.

כמובן שכל הקלטה צריכה טיפול מעט שונה, האזינו לאופן שבו פרמטרים שונים משפיעים על הסאונד וכוונו אותו עד שתגיעו לתוצאה שאתם מרוצים ממנה.

EQ מוסיף

בשונה מהאיקיו הגורע עכשיו אנחנו נרצה להעלות תדרים שמחמיאים להקלטה אחרי שעשינו לה גייט וקומפרסור, חשוב לא להגביר יותר מ6dB וכמובן להקשיב ולהבין האם זה באמת משפר את ההקלטה או שלא.

אז מה הפרמטרים שצריך לשים לב אליהם?

1. תדרים נמוכים – 100-250hz – אם ההקלטה נשמעת “ריקה” וחסרת בשר ניתן להוסיף תדרים בתחום הזה
2. בינוני נמוך – 250-500hz – בדרך כלל לא צריך להוסיף תדרים בתחום הזה אבל תבדקו אולי אצלכם צריך.
3. בינוני 500hz-2khz – זה הטווח שקובע כמה הדיבור יהיה נוכח בהקלטה, אבל תזהרו לא להעלות שם יותר מדי משום שיותר מדי יגרום לערוץ להישמע קטן וצווחני.
4. גבוה 2-4khz – זה הטווח של הנוכחות, העיצורים והבהירות בדיבור יושבים שם, האוזן האנושית רגישה במיוחד לתדרים האלו. אם הדיבור לא מספיק ברור אז תוספת בתדרים האלו תעזור למאזין להבין את הנאמר. כדאי להיזהר עם התדרים האלה, להגביר יותר מדי שם יגרום לערוץ להישמע “טלפוני”
5. טרבל – 4-8khz כשאומרים אז לזה מתכוונים – כאן יש הרמוניות שיוצרות את האיפיון הייחודי של הקול שלכם, להגביר כאן יכול לתת עוד אופי לערוץ – אבל יותר יותר מדי ייצור צליל מתכתי ונוקשה.
6. גבוה גבוה – 8-20khz – בתחום הזה תמצאו סאונד אוורירי ומרחף, להגביר בתחום הזה יכול לייצר בהירות וצליל אוורירי, אבל להיזהר כי להגביר שם יכול לייצר “היס” וצליל צורמני.

De-esser

זה התחנה האחרונה שלנו להיום, וזה הפלאגין שמוריד לנו ס’ צ’ וש’ שורקת!

הדיאסר מכוון לתדרים הבעייתים כשאנחנו אומרים עיצורים כמו ס’ צ’ וכו’ ודוחסת אותם – למעשה הדיאסר הוא קומפרסור שמכוון רק לתחום תדרים מסוים, כך שברגיל הוא לא עובד ולא משפיע על כל הערוץ כפי שאיקיו היה משפיע, אלא רק כשהוא שומע את התדרים שעושים בלאגן.

1. range/frequency/filter – תחום התדרים שאנחנו מכוונים, יש פריסטים (תבניות) שמורות מראש לכל סוג של עיצור ולכן לא אגע כאן בכל התדרים האפשריים להורדה, אבל שימו לב שיש הבדל בין ס’/צ’ לבין ש’ ובין קול נמוך לעומת קול גבוה.
2. threshold – מה סף הווליום שבו הוא מתחיל לעבוד, אמליץ על עבודה בסף של 35- ומשם לכוון לפי הצורך.
3. ratio/reduct – כמה הוא יוריד ברגע שהוא יופעל
4. release – כמה זמן עד שהדיאסר מפסיק לעבוד מהרגע שצליל חצה את הסף לצד השני, אמליץ על עבודה ב150-350ms.

המדריך לפודקאסטר סיימנו

תודה רבה שהייתם איתי לאורך שלושת החלקים של המדריך, אני מקווה שמצאתם אותו מועיל ושימושי, ובמידה ואתם זקוקים להנחיה נוספת ודחיפה קדימה, קבעו איתי שיעור פודקאסט עכשיו, אפשר גם בוואטסאפ או השאירו פרטים כאן: