הפקה מוזיקלית? כרך א

אני נתקל בהרבה הזדמנויות בשאלה הפשוטה, למה בכלל צריך מפיק מוזיקלי? למה זה טוב? הרי אפשר להיכנס לאולפן פשוט אני והלהקה וזהו, בשביל מה צריך לשלם עוד כסף על הפקה מוזיקלית?

בשביל לענות על השאלה הזו, צריך להבין בכלל מזה הפקה, ומזה הפקה מוזיקלית – ביסוד שלה, הפקה היא היכולת לקחת רעיון ולהפוך אותו לממשי. במובן של הפקת אירועים – שזה הדימוי הנפוץ שיש על הפקה זה לדעת איך לנהל תקציב, מי הספקים שנכון לעבוד איתם, מי האמנים שנכון להביא, הגברה, הסעדה, עם מי צריך לדבר ומי צריך לעשות מה כדי שהאירוע יקרה על הצד הטוב ביותר.

כך גם בהפקה מוזיקלית – המפיק המוזיקלי, בין אם מפיק את השירים של עצמו או של אחרים לוקח את הרעיון הגולמי, המהות של היצירה – מילים, לחן ורבדים נוספים שכבר קיימים ליצירה ונותנים ליצירה את הכלים על מנת להפוך למציאות.

עוד אוזן

אני קודם כל חושב שהצורך במפיק או בהפקה מוזיקלית נובע מהצורך שתהיה עוד אוזן חיצונית למה שקורה, שיודעת לתת ביקורת ללא הסינטימנטים האישיים ליצירה, שיודעת להגיד מה עובד ומה פחות – בצורה כזאת שתפרה את תהליך היצירה ולא תחנוק אותו.

עיבוד או לא עיבוד

לא כל מפיק הוא מעבד ולא כל מעבד הוא מפיק, אבל זה ללא ספק חלק אינטגרלי בתהליך ההפקה ולכל הפחות תפקידו של המפיק לתת ליוצרים את הכלים או לחבר אותם אל המעבד/ת שהכי נכונים לעבוד על ההפקה הזו.

ההבדל בין שיר טוב לשיר מעולה בהרבה מאוד מובנים קם ונופל על העיבוד – העיבוד נותן לשיר את התנועה הדינאמית, את הרגש, את המידע והקונטקסט המוזיקליים ולכן לעיבוד משקל רב ויש לכתוב אותו עם הרבה שיקול דעת – צריך להתחשב גם בז’אנר, ברקע המוזיקלי של היוצר/ת, במסר שהשיר מנסה להעביר, במדיום שבו השיר יושמע – אם במסיבה, ברדיו, בסטרימינג או בהופעה חיה – ואולי הדבר הכי חשוב בנגנים שינגנו אותו.

הרבה להקות שמנגנות זמן מה ביחד על במה נכנסות לאולפן עם השירים שלהם אז איז – אבל יש פער בין הבמה לאולפן ולא כל מה שעובד בהופעה חיה עובד באולפן ולהיפך ולכן גם בזה צריך להתחשב בעיבוד המוזיקלי.

יצירה של ביחד

המקרה הנפוץ ביותר שמגיע אלי הוא אמן/ית יוצר/ת עם שיר ורעיון שמעוניינים להפיק אותו – שיר בסופו של דבר הוא תוצר שמבוצע על ידי נגנים – סה”כ אנחנו המוזיקאים אנשים יצירתיים עם המון רעיונות ולכל אחד טאצ’ משלו – כשאני ניגש להפקה של שיר, אני נהנה מאוד לכתוב תפקידים בסיסיים בעיבוד, ולתת לנגנים להוסיף מהטאצ’ הניסיון והידע שלהם לתוך היצירה, ולא רק לנגן את התפקיד כפי שנכתב, מנסיוני הדבר מוסיף עוד צבע ועוד עושר לתוך היצירה שלא היה יכול להתקיים בלעדיו.

אבל גם במקרים אחרים בהם באה להקה שלמה מוכנה, או בשלבים כאלו או אחרים של היצירה חשוב לזכור – לכל אחד ואחת צריך להיות מקום ביצירה, להוסיף את הטאצ’ הייחודי שלו או שלה, וזהו דבר משמעותי שהופך את התהליך ליותר עשיר ומעניין. ולדעתי זה אחד הדברים החשובים כשניגשים להפקה מוזיקלית.

סנתוזים עניינים ובלאגנים

בהפקות היום יש הרבה אלמנטים מוזיקליים אלקטרוניים ודיגיטליים – גם בהפקות שהן ברובן אקוסטיות, עם הכלים הדיגיטליים יש לנו מגוון מאוד רחב של צלילים ויכולת להכניס מידע הרמוני נוסף שיתן לשיר עוד נפח ודיוק.

גם בהפקות שהן כולן או רובן דיגיטליות וגם בהפקות שהן רובן אקוסטיות, חשוב לדעת כיצד לסנתז צלילים בצורה המתאימה ביותר, כיצד להשתמש בהם הרמונית או מלודית ואיך למקסס אותם בצורה הנכונה ביותר.

עד לכאן החלק הראשון בסדרה. נתראה בחלק הבא!

1 thought on “הפקה מוזיקלית? כרך א

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Skip to content