אני כותב את המאמר הזה בזמן שכולל המון אי-ודאות עבור עולם המוזיקה והתרבות הישראלית. עם הוראת הסגירה לגל״צ וגלגל״צ (שעוד נראה מה יהיה עתידה), האיום המתמיד על תאגיד השידור וחוקים שונים שמנסים להעביר בכנסת שפוגעים בתרבות. כמעט לא הייתי בטוח אם לכתוב ולפרסם את המאמר הזה, לבסוף החלטתי שאנחנו צריכים להכיר את הפלטפורמות שאנחנו נלחמים עליהן, והמאמר הזה יכול לתרום לדיון, גם אם מעט.
במהלך שנת 2024 התיישבתי לעשות פרויקט תשוקה קטן שלי, שלאט לאט התפתח להיות סקירה מקיפה (אפילו מדי) של הפלייליסט ברדיו. מה שהתחיל בתור שאלה פשוטה "מה עדיף, לינקטון או פטיפון?" התבררה כתשובה חמקמקה (שאענה עליה) שהכניסה אותי לתוך מחילת ארנב עמוקה בהרבה שהיא הרדיו בישראל (נכון לשנת 2024). אספתי אלפי נקודות מידע והצלבתי נתונים, פירקתי לעצמי סטיגמות ובעיקר הבנתי שהדברים לא כל כך פשוטים כמו שחשבתי.
לאחר מספר הרצאות מוצלחות, אני בוחר לפרסם את המידע שאספתי ועיבדתי לפומבי מתוך אמונה שהמידע הזה צריך להיות גלוי ופומבי. בתקווה שיעזור לכם ולכן מוזיקאיות, אנשי תקשורת, יח"צנים וסקרנים לראות את הפלטפורמות האלו באור חדש.
כמה דיסקליימרים לפני שנתחיל
עם מה הייתי רוצה שתצאו מהקריאה הזאת?
- אני רוצה שתפתחו כלים שאתן.ם יכולים להשתמש בהם כדי לדייק את עצמכם בשחרור וההוצאה של שירים חדשים לרדיו.
- אני רוצה שתבינו מה הסטטיסטיקה אומרת ביחס לשירים שעוברים ישיבות פלייליסט ברדיו, שתבינו שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
- אני רוצה שאתם תבינו מה המערכת הגדולה הזאת מחפשת, מה היא רוצה מכם והאם אתם מעוניינים לספק לה את זה, זה בסדר אם לא. יש המון מוזיקה חדשה שלא עוברת ברדיו והיא לא פחות טובה ממוזיקה שכן מגיעה לרדיו.
- לבסוף, שתבינו שגם המערכת הגדולה מורכבת מאנשים רבים שרוצים בטובת המוזיקה, הקהל שלהם והתחנה.
ככלל אצבע: אם אתם מספיק מעניינים בפני עצמכם, גם הרדיו יקלוט את זה מתישהו.
עם מה לא הייתי רוצה שתצאו מהקריאה הזאת
- אני לא רוצה שתצאו בתחושה שאין לכם מה לעשות, שאתם קטנים או נישתיים מדי ושהכל מוטה נגדכם.
- אני לא רוצה שתצאו במחשבה שאם רק תעשו א' וב' אתם תצליחו להיכנס לפלייליסט כי גם זה לא נכון.
- אני לא רוצה שאתם תנסו לפרשן את הנתונים לבד. כדי לבנות את מאגר הנתונים והמאמר שאתם עומדים לקרוא הקדשתי המון שעות, נעזרתי בסטטיסטיקן, ועם זאת יש המון משתנים והמון דברים שנעלמים מן העין, קחו את הנתונים כפי שהם ואל תנסו להסיק מהם מגמות רחבות יותר.
לבסוף אני לא אקדמאי ולא סטטיסטיקן, זה לא מחקר אקדמי או מדעי, כל הנתונים הם כאלו שאספתי בכוחות עצמי כמיטב יכולותיי ועם המשאבים שעומדים לרשותי - ייתכנו הטיות במידע ונתונים חסרים במידה ולא הצלחתי להשיג אותם. אין במאמר זו המלצה לפעולה שתעלה את הסיכוי שלך להיכנס לפלייליסט כזה או אחר.
מבוא לפלייליסט ברדיו
רגע לפני שאנחנו צוללים ממש פנימה, בואו ניישר קו. שיטת הפלייליסט ברדיו היא שיטה שבה משתמשות תחנות הרדיו הארציות: גלגל"צ, כאן 88 וכאן גימל. מטרת הפלייליסט הוא לתת למוזיקה מסוימת מקום בספוטלייט בתחנה המשדרת, לפי ההגיון שעדיף להשמיע שיר אחד עשר פעמים מאשר להשמיע עשר שירים פעם אחת.
פעם בשבוע ביום שלישי, מתקיימת ישיבת פלייליסט שבה נוכחים עורכי התחנה הרלוונטית. לישיבה עולים כ-100 שירים, העורכים מקשיבים לכל השירים שיצאו באותו השבוע, ומחליטים אילו שירים יקבלו את הספוטלייט בפלייליסט שלהם.
יש מגוון סיבות בגללן שיר נכנס לפלייליסט: כי הם ממש אוהבים את השיר, כי המוזיקה ממש מתאימה למאזיני התחנה, כי הקהל של התחנה אוהב את האמן, או שהם מאמינים באמן וחושבים שזו הדחיפה שהוא צריך כדי להתפתח. ייתכן שמשהו קרה או שהאמן עשה משהו שתפס את אוזני ולב הקהל וצריך לתת לאמן הזה את המקום.
מה שלא תהיה הסיבה, הוא נכנס לפלייליסט, ויקבל בין 2 ל-6 השמעות ביממה למשך כמה שבועות, דבר משמעותי ביותר לחשיפה.
אלו הם הפלייליסטים:
- גלגל"צ יום
- גלגל"צ לילה
- גלגל"צ חשיפה (הפלייליסט החדש ביותר)
- בחירות העורכים, כאן 88
- כאן גימל יום
- כאן גימל ערב
סה"כ שישה פלייליסטים בשלוש תחנות שונות.
אפשר לבקר את שיטת הפלייליסט ויש מקום לביקורת! לדעתי, יש יתרונות לשיטה הזאת וחסרונות. השיטה הזאת באה לאזן בין הרצון לתת במה משמעותית לכמה שיותר אמנים בלוח שידורים מוגבל, לבין הרצון לענות על רצונות הקהל - שהרי ללא קהל אין לכל זה תוקף.
מתודולוגיה
או: איך ישבתי כל שבוע וניתחתי מאות פרטי מידע. תהיו איתי, זה חשוב כדי להבין את התמונה המלאה.
בשלב הראשון, ביום רביעי מתפרסמים הפרוטוקולים של ישיבות הפלייליסט. בישיבה עולים בדרך כלל כ-100 שירים ישראלים, מתוכם נבחרים השירים שמרכיבים את הפלייליסט. לכל פלייליסט נכנס בין שיר אחד לשישה (תלוי בפלייליסט, תלוי בשבוע).
בשלב השני הכנסתי את כל השירים לטבלת אקסל גדולה מאוד, יחד עם נתונים נוספים: תאריך יציאה, הפצה, מגדר של המבצע/ת, האם זה סינגל או אלבום ועוד נתונים רבים נוספים עליהם נעבור. את הנתונים האלו אני מצליב, מסכם, מערבב ומשווה לכל השירים שיצאו לרדיו באותו שבוע ובכלל.
וכך הגעתי לנקודה זו. שנתחיל?
זהירות, מספרים לפניכם
כ-4,731 שירים עלו לישיבת הפלייליסט בתחנות השונות בשנת 2024. בממוצע זה אומר שיוצאים לרדיו 90 שירים ישראלים בשבוע.
מתוכם, 411 שירים נכנסו לפלייליסטים השונים!
כלומר 8.7% מכל המוזיקה שיוצאת לרדיו מגיעה לאחד הפלייליסטים!
באופן אינטואיטיבי כולנו מדמיינים שאחוז מאוד קטן מהמוזיקה שנשלחת לרדיו מגיעה לפלייליסט. אבל כשחושבים על זה, כל שבוע נכנסים 3 או 4 שירים מתוך 100 שירים לפלייליסט בגלגלצ, שזה 3-4%. אבל אם מחשבים גם את כאן 88 ואת כאן גימל - פתאום אנחנו מגיעים ל-8.7%.
זה אמנם לא אחוז מאוד גבוה, אבל זה מספיק בשביל שכניסה לפלייליסט תהיה משימה ברת השגה!
אוקיי, 411 שירים נכנסו לכל הפלייליסטים - אבל מה זה אומר על כל פלייליסט בנפרד?
גלגל״צ יום - הפלייליסט הגדול עם 152 שירים. כאן גימל יום - 129, כאן 88 - 94, גלגל״צ לילה - 85, גימל לילה - 79 וגלגל״צ חשיפה (שנולד באמצע השנה 2024) - 34 שירים.
בכל ישיבת פלייליסט של כל תחנה עוברים לשלב הבא מספר אחר של שירים, וזה דבר שחשוב לדעת.
- גלגל״צ יום: עוברים בכל ישיבה בממוצע 3.38 שירים.
- כאן גימל יום - 2.87 שירים לישיבה.
- כאן 88 - 2.08 שירים.
- גלגל״צ לילה מעבירים הכי הרבה שירים בישיבה - 3.78, אבל בגלל שהם יושבים פעם בשבועיים זה בפועל חצי.
- כאן גימל לילה - 1.76 בממוצע.
- גלגל״צ חשיפה העבירו שיר אחד בכל ישיבה.
מתי לשחרר את השיר?
זו שאלה שאני נתקל בה הרבה מאוד, והנה התשובה:
לכאורה לפי הטבלה, צריך לשחרר שירים ביום ראשון.
כרבע מתוך כלל השירים שנכנסו לפלייליסט יצאו ביום ראשון, יותר מכל יום אחר בשבוע.
אבל כשבודקים מתי יצאו כל שאר השירים והתשובה הופכת חמקמקה יותר.
רוב השירים יוצאים ביום ראשון, ולכן רוב השירים שנכנסים לפלייליסט - יצאו ביום ראשון. אם מסתכלים על שאר הימים ואחוז השירים ששוחררו בהם ונכנסו לפלייליסט - אין באמת הבדל משמעותי.
מה שמוביל אותי למסקנה המתבקשת: לבחור יום לשחרר את השיר זה שרירותי מאוד.
תבחרו ביום שמתאים לכם ואתם פנויים בו. בתכלס מה שמשנה זה כמה תשקיעו בקידום שלו.
הפרופיל המוזיקלי של השירים שנכנסים לפלייליסט ברדיו
את המידע הבא אספתי על ידי שימוש בפלטפורמה בשם chosic שעוזרת לאסוף מטא-דטא על שירים בספוטיפיי מתוך פלייליסט. המידע נלקח ישירות מתוך ספוטיפיי, חלקו מוצהר על ידי היוצרים וחלקו ניתוח אלגוריתמי, אז תבלעו אותו עם גרגר של מלח.
חלוקה של שירים על פי ז׳אנרים:
32% מהשירים מוגדרים כמוזיקת פופ. זה לא מפתיע, אולי אפילו נתון נמוך יחסית. 13.2% מהשירים מוגדרים רוק, 9.8% פופ קלאסי וגם כים תיכוני, 8.9% זמר-יוצר, 7.9% כהיפ-הופ ורק 6.6% כאינדי. וכן הלאה.
שימו לב שיש חפיפה בין הסגנונות - אפשר להגדיר בספוטיפיי שלושה סגנונות. בנוסף, יש יוצרים שלא הגדירו את השירים שלהם (בערך רבע).
מה שמעניין הוא התפלגות לכל פלייליסט, זה יכול להגיד לנו הרבה על מה כל פלייליסט מחפש.
ניתן לראות שכאן גימל יום אוהבים פופ, ים תיכוני ומזרחית. כאן 88 משמיעים הכי הרבה אינדי ביחס לתחנות אחרות. גלגלצ לילה אוהבים מוזיקת טראפ והיפ הופ. גימל ערב מחבבים רוק. גלגלצ יום וחשיפה מאוזנים יחסית, ודומים סגנונית אחד לשני (פלייליסט חשיפה הוא עוד חדש ובשנת 2024 טרם גיבש את הזהות שלו).
איפה להפיץ את השירים שלי לרדיו?
זה מפתיע בערך את אף אחד, אבל שלוש חברות הפצה אחראיות לכ-60% המוזיקה שמגיעה לפלייליסטים: NMC, הליקון ונענע דיסק. יתר 40 האחוזים מתחלקים בין יוניברסל ישראל, הפי״ל שמייצג את המפיקים העצמאיים, מוביל1, קמ״ע ועוד שלל מפיצים קטנים נוספים.
לקריאה נוספת, כתבתי מאמר על הפצה למדיה ולרדיו.
סבלנות זה שם המשחק
פעם היה לי את הרושם שאם שיר לא עבר פלייליסט על השבוע הראשון, גג שני, אז זהו. אבל כשאני מסתכל על הנתונים ובוחן את הזמן עד הכניסה לפלייליסט, אני מגלה ש:
שיר ימתין בממוצע כ-26 ימים ממתי שהופץ, עד שנכנס לפלייליסט ברדיו.
שירים רבים יושבים חודש ויותר לפני שמסתכלים עליהם, חלקם מתגלגלים משבוע לשבוע בישיבה. חלק יורדים ואז עולים שוב לבקשת היוצר או היח״צנית. לפעמים האמן מקבל הרבה תשומת לב ברשתות החברתיות, ולפעמים הם מסתכלים בסקרנות כדי לראות מה הצעד הבא שלכם.
מה שלא תהיה הסיבה, סבלנות ועבודה קשה יעזרו לכם לקבל את תשומת לב העורכים.
כן, אין מה לעשות, ככל שאתם יותר קטנים כך יבחנו אתכם יותר וכך תמתינו יותר בתור.
זו נקודה טובה לעצור ולבחון סוג נתונים נוסף שאספתי: מאזינים חודשיים בספוטיפיי. תיעדתי את מספר המאזינים החודשיים שיש לאמן ביום הכניסה לפלייליסט. המספר הזה משקף את העבודה הקשה שאמן עשה בחודש שלפני הכניסה לפלייליסט (שזה בערך הזמן שלוקח להיכנס לפלייליסט בלאו הכי).
למה זה המספר שבחרתי לבדוק?
מספר השמעות לשיר לא מייצג בהכרח את הדרך שהאמן עבר בתקופת הזמן שקודמת לכניסה לפלייליסט. אפשר לבדוק גם משתמשים רשומים, אבל זה מספר שנצבר ולא מייצג תקופת זמן, וקשה יותר להוציא מיוטיוב נתונים נוספים. על כן בחרתי במאזינים חודשיים!
כמובן שגם למספר הזה יש את הבעיות שלו. לדוגמה, הוא לא מייצג קהל מבוגר יותר שמאזין למוזיקה במקומות אחרים - יוטיוב, רדיו, ואפילו דיסקים פיזיים.
אבל אני חושב שהוא, ביחד עם כל יתר הנתונים, נותנים תמונה שלמה יחסית.
הגודל לא קובע
אמנם, זה נכון, לאמנים בפלייליסט בדרך כלל יש מספר מאזינים חודשיים גבוה יותר מכלל האוכלוסיה, אבל זה לא סוף הסיפור.
נתחיל בחדשות המרעישות, שלא מפתיעות אף אחד:
לאמן שנכנס לפלייליסט בממוצע יש 186,976 מאזינים חודשיים.
אבל זה ככה בעיקר כי שש השירים עם למעלה ממליון מאזינים חודשיים מטים את הכף מעלה הרבה יותר מאשר השלושה עם פחות מ-100 מאזינים חודשיים (כן כן, יש גם כאלו).
זה יותר טוב:
ההתפלגות החציונית הרבה יותר סבירה. בערך מחצית מהאמנים בפלייליסט הם בעלי למעלה מ-100,000 מאזינים ומחצית עם פחות.
כמובן שיש הטייה לכיוון האמנים הגדולים יותר, ובישראל גם עשרות אלפי מאזינים יכולים להיחשב כאמן מיינסטרים. על פי המדד של Luminate 2023, מתוך 184 מיליון שירים בסטרימינג, 85% לא עוברים את ה-1,000 השמעות. כך שאני מרגיש שבאופן יחסי יש איזון בפלייליסטים בארץ בין האמנים הגדולים לבינוניים והקטנים.
כאן ניתן לראות שהפלייליסטים הגדולים, גימל יום וגלגל״צ יום נוטים באופן מובהק לאמנים הגדולים. בעוד שהפלייליסטים של הלילה וכאן 88 יותר סובלניים ליוצרים קטנים ובינוניים.
גיל זה רק מספר
בואו נדבר על ותק, דם חדש אל מול עבודה קשה לאורך שנים. 45% מהנכנסים לפלייליסט התחילו את הפעילות שלהם (או הוציאו את השיר הראשון שלהם) בין 2010 ל-2020. זה נתון שנותן לי תקווה ואומר לי שמי שמתמיד וממשיך לעבוד קשה מגיע למקומות שהוא שואף אליהם.
23% נוספים מתוך הפלייליסט מוקדש לאמנים חדשים, כאלו שפעילים מ-2020, הוותיקים והוותיקים מאוד תופסים כל אחד מהם כ-15% בסה״כ.
חווה אלברשטיין! שהוציאה מיני אלבום ראשון בשנת 1965
עם הניסיון באה ההצלחה
הגרף מציג את ההתפלגות של מאזינים חודשיים בכל אחת מקבוצות הגיל.
מסקנה ראשונה שאפשר להסיק ממנו היא שבתחילת הדרך צריך להשקיע יותר. אין איך להתחמק מזה.
האמנים הבוגרים, אלו שיש להם ניסיון של כמה שנים באופן טבעי, הם האמנים הגדולים יותר שנכנסים לפלייליסטים. הם אלו שגם נשארים אקטיבים לאורך זמן וצוברים קהל לאורך הדרך.
מה נסגר עם האמנים הותיקים? אלו שפעילים עוד מלפני שנת 2000?
כאן נכנסת המגבלה של הנתונים, משום שנראה שהם האמנים הכי קטנים. לדעתי קורה כאן דבר אחר. מי שמאזין לאמנים הותיקים האלו, לא בהכרח מקשיבים להם בספוטיפיי, אלא ביוטיוב, בדיסקים או ברדיו. כך שלדעתי הרדיו דווקא עושה כאן שירות לטובת אלו שמיוצגים פחות בפלטפורמות המודרניות.
הכל על ג׳נדר
אין איך להפוך את זה, רק שליש מהשירים שנכנסו לפלייליסט מבוצעים על ידי מבצעות. 9% נוספים בוצעו על ידי גבר ואישה יחד. פייר, נתון מכעיס.
זו הייתה הנקודה שבה החלטתי לבחון את כל השירים שיצאו ועלו לישיבות. אחרי שהסתכלתי על כל השירים שיצאו ב-2024 (4,731 להזכירכם), הגעתי למסקנה הבאה:
הבעיה היא לא בפלייליסטים. הבעיה היא שאין מספיק נשים שמשחררות שירים. מדובר בבעיה אמיתית שנשים מיוצגות פחות בתעשיית המוזיקה, בעיה שחייבים לפתור. אבל זה נושא למחקר אחר (לצערי).
בנתיים אני רק יכול להגיד שהרדיו לכל הפחות מייצג נשים כחלקן בעוגה, ולא טוען כמו כמה פסטיבלים מסוימים ש"פשוט אין מספיק נשים" כתירוץ להכניס רק או כמעט אך ורק גברים.
אלבום או סינגל?
ישנה תפיסה שעדיף להוציא סינגלים מאשר אלבומים, משום שלקהל ולרדיו אין סבלנות לאלבומים. מתוך השירים שיצאו בשנת 2024 91% יצאו כסינגלים ו-9% כאלבומים.
לעומת זאת 24% מהשירים בפלייליסטים שוחררו כחלק מאלבום.
זה מלמד אותנו שכנראה יש הטיה כלפי מוזיקה שיוצאת כחלק מאלבום. הפרשנות שלי היא שאלבומים מראים על עקביות, ומסמנים לעורכים שאתם מוכנים להשקיע את המאמץ - והם מגיבים בנתינת אמון בחזרה.
השאלה הנצחית, לינקטון או פטיפון?
הגענו סוף סוף לשאלה שהתחילה את הכל, איפה כדאי לבצע הפצה לרדיו?
בשנת 2024 40% מהשירים יצאו לרדיו בהפצה של לינקטון, 32% בהפצה של פטיפון ו-28% יצאו עצמאית או עם הפצה אחרת.
על פניו נראה שעדיף להפיץ את המוזיקה עם לינקטון משום שהם מפיצים את מרבית השירים שנכנסים לפלייליסט.
אבל אני חושב שמה שקורה כאן הוא הטיה נוספת. מרבית האמנים הגדולים משתמשים בלינקטון, אם בגלל הטבות שיש להם עם הלייבלים או כי כך השתרש בתעשייה, והאומנים קטנים הולכים אחריהם. פטיפון מצידם פונים למוזיקאים עצמאיים עם הטבות ושת״פים עם קהילות כמו ״יח״צינו לאן״.
אם מורידים את האמנים הגדולים מהפרק (עם יותר מ-100,000 מאזינים חודשיים) אנחנו מקבלים תמונה מאוזנת הרבה יותר, בה ההבדלים הסטטיסטיים הם זניחים.
המסקנה שלי היא שכדאי לקחת חברת הפצה לרדיו חוסכת הרבה זמן והתעסקות. תקחו את מי שהכי זול באותו הרגע. אני מקווה עם הכניסה של promee שהם חברת הפצה חדשה (מאמצע 2025) ועובדים בשיתוף פעולה עם נענע-דיסק, נוכל לראות שוק מעט יותר מאוזן עם מחירים טובים יותר.
לקריאה מעמיקה בנושא ההפצה לרדיו, אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר שלי ״הפצה לרדיו״.
לסיכום - הפלייליסט ברדיו
כמה מילות סיכום לצאת איתן מהסקירה הזו:
- הפלייליסט הוא רק זרקור שהשירים שלכם מקבלים לעומת כל שאר השירים. זה לא חזות הכל אבל זו חשיפה משמעותית שכדאי לשאוף אליה.
- זכרו - 8.7% מכלל השירים שיוצאים לרדיו נכנסים לפלייליסט, זה יעד בר השגה לחלוטין!
- סבלנות, להיכנס לפלייליסט לוקח זמן. תבנו אסטרטגיה לטווח ארוך.
- יש מקום בפלייליסט ליוצרים חדשים ו/או “קטנים”, צריך לעבוד ולהתמיד.
- מערכת היחסים עם הרדיו בנויה על אמון, תקשורת ואינטרס משותף. תראו להם שאתם מעוררי עניין, מתמידים ושיש לכם תוכניות לעתיד.
- לא כל פלייליסט מתאים לכל אמן. מי שיורה לכל הכיוונים לא מגיע לשום מקום.
- בישיבה עצמה, העורכים לא יודעים אם השתמשתם בשירות הפצה הזה או האחר אז זה לא משנה בתכלס איזו שירות תבחרו. תבחרו במה שמתאים לכם וזול.
עד כאן להפעם, אם מצאתם את הקריאה הזאת מעניינת אתם מוזמנים לשתף את המאמר או להזמין אותי להרצות! צרו קשר כאן
מעניין מאד, תודה על המחקר המעמיק. אני בתודעה שלאמן חדש, עדיף להיחשף בערוצים אחרים ואז הרדיו ישמיע אותו בלית ברירה. התוצאה הסטטיסטית של 8.7% סיכוי להכנס לפלייליסט היא מוטעית. אי אפשר לסכום את כל הסיכויים בכל התחנות ולעשות מהם נתון אחד. מה גם שבכל ישיבת פלייליסט בגלגל"צ יש 300 שירים ולא מאה (אולי מאה חדשים אבל הם "שומעים מחדש" גם את אלו משבוע שעבר). ואם הוצאת שיר באותו שבוע עם קירל, אדם, גולן או כל אמן בסדר גודל הזה, הסיכוי שלך צונח ב-90%. ולמרות כל זאת – תודה!
תודה שהקדשת זמן לקרוא ולהגיב! כאמור אני לא מתייחס לשבוע אחד או אחר ספציפי, או לישיבה אחת ספציפית אני עשיתי ניתוח סטטיסטי של כלל השירים שיצאו בכל השנה – ולכן אם נפלת על שבוע ספציפי רע אחד או אחר זה פחות רלוונטי. מה גם שסטטיסטית סביר שלא תיכנס לפלייליסט בשבוע שבו הוצאת את השיר אז זה גם ככה לא משנה מה יצא איתך באותו השבוע.
מילה קטנה על הישיבה בגלגלצ, יש כ20-40 שירים נוספים שהם מקשיבים להם משבוע שעבר, לא 200 – ובכל מקרה זה רק מחזק את הטיעון הקודם שלי.
לבסוף – כמעט 9% מהמוזיקה שיוצאת נכנסת לפלייליסט כלשהו זה נתון משמעותי, שמייצג מגוון של פלייליסטים וזמני חשיפה, ולא כל שיר מתאים לכל מקום אבל אם אתה שואף להגיע לגלגלצ כדאי לך לבחון את הפלייליסט הספציפי הזה, מי נמצא בו, איך נשמעים השירים שם, ואיך הקריירה שלהם נראית.
בהצלחה ותודה!
וואו, שניר – סחטיין ענק על העבודה. נראה כמו מידע שחשוב לכל מוזיקאי.ת לקרוא ולהפנים כדי אולי לטייב את האסטרטגיה שלהם בהגעה לפלייליסט (שהוא כמובן רק כלי חזק מאוד אחד ולא תכלית הכל).
עכשיו כשיש לך את ה-framework, האם נצטרך לחכות שנה שלמה לנתוני 2025? מעניין אותי לדעת עד כמה הם דומים/שונים ל-2024, במיוחד מאחר ו-2024 ספציפית הייתה שנת מלחמה והלם רצינית מאוד שבה הרדיו הגיב דרמטית למה שקורה בישראל, ולאו דווקא מעידה על מגמות רב־שנתיות.