בואו נכריע – מוזיקה היא שפה או לא

בפוסט הקודם דיברנו על הקווי יסוד שנותנים לנו את ההשוואה בין מוזיקה לשפה – דרך התיאוריה של דקדוק אוניברסלי והסדרה ההרמונית (אוברטונים) – לקריאת הפוסט מוזמנים להיכנס לכאן

בכללי אני חושב שאפשר להתווכח הרבה, על האם מוזיקה היא שפה, אבל לצורך הדיון – בואו נצא מנקודת הנחה שהיא אכן שפה, ונתחיל עם 2 מודלים לאיך זה יכול להתקיים – את המודלים האלו מביא לנו לאונרד ברנשטיין בהרצאות נורטון שקיים בהארוורד.

המודל הראשון – הוא למעשה אנלוגיה ישירה

תו=אות | סולם=אלפאבית – או – תו=עיצור | מוטיב מוזיקלי=הגהה בעלת משמעות | פראזה=מילה.

המודל הזה מנסה לתת משמעות סמנטית ישירה וקוהרנטית למוזיקה – ולכן אינו שמיש, משום שמוזיקה לא מחזיקה במשמעות קוהרנטית וישירה, או במשמעות סמנטית כלשהי.

מודל נוסף שאפשר לבחון עובד כך:

מוטיב מלודי = שם עצם | הרמוניה = שם תואר | קצב = פועל

גם המודל הזה כביכול מתייחס למשמעות הישירה של המוסיקה, אבל מכיוון אחר, המודל בצורה מרומזת מציע את הרעיון שמוטיבים מלודיים מסוימים עוטים על עצמם משמעות סמנטית או רגשית אצל המאזין או המחבר, וכך דרך הוספת אלמנטים הרמוניים ניתן לתאר את נושא המוטיב, האם חיובי, דרך הרמוניה מז'ורית, או שלילי, דרך הרמוניה מינורית, הירואי בעזרת מוטיבים לידיאנים וכו' – וכן גם לתאר את האינטנסיביות והפעולות המתרחשות במסגרת המוטיב, באמצעות הקצב. למרות ההצלחה של המודל לתאר חוויות ורגשות ואמירות אפילו בתוך הקשר מוסיקלי, אנחנו נתקלים בבעיה, ההבנה של היצירה היא תלוית הקשר, מוטיבים מסוימים יסמלו אצל אחדים דברים מסוימים, ואצל אחרים דברים שונים, תלוי בקונטקסט התרבותי והחברתי של המאזין והמחבר.

המודל השלישי

המודל השלישי שמציע לנו לאונרד, מונח על גבי התיאוריה של דקדוק אוניברסלי – שדנו בו בקצרה בפוסט הקודם, אבל ארחיב על עיקריו כאן:

ברובד הראשון ישנם אלמנטים נבחרים, אלמנטים פונולוגיים, עיצוריים, מילים והגהות, מעליהם מונח הdeep structure – מבנה עומק שמכיל את המסר המועבר בפשטותו, מעליו מונח הsurface structure – לכל מבנה עומק, יש אפשרויות רבות למבני שטח רבים, ומבנה השטח שיצא בפועל תלוי בהרבה גורמים שלא ניכנס אליהם כאן, אבל הדבר החשוב להבין, הוא שהתהליך שהופך מבנה שטח אחד ולא לאחר, כולל בתוכו תהליכים כמו מחיקה של מילים מיותרות, הטמעה של תתי משפטים אחד בשני ועוד טרנספורמציות כאלו ואחרות – ולכל שפה למעשה יש תהליך אחר של המרה בין מבנה העומק למבנה השטח שהופך אותה לשפה ייחודית ונפרדת משפות אחרות.

ישנו רובד רביעי הנקרא super surfice structure – מבנה על – או בשמותיו היומיומיים – שירה, פזמונאות, פואמה, ספוקןוורד וכו'. מבנה העל הזה נוטש את מבנה השפה המקובל, ומאפשר לנו לחוות את המילה המדוברת והכתובה בצורה אסתטית ואומנותית, מה שלא יכולנו לעשות קודם לכן, במבנה השטח. המעבר בין מבנה השטח למבנה העל – טמון בעיבוד המבנה השטח, ביטול נוסף של מילים וכפילויות, ועיצוב אסטתי של הטקסט הכתוב או המדובר.

לדוגמה, ניקח את המשפט המפורסם "יוליה היא השמש"

ברור לכולם מה היא השמש, ומי היא יוליה, וברור שהיא אינה השמש – זהו דימוי או מטאפורה. אבל מאיפה זה מגיע? במבנה העומק – deep structure – יש לנו משפט לא פשוט, תעקבו אחרי:

האישה הנקראת יוליה קורנת, ישנו כוכב במערכת השמש שלנו שנקרא השמש, גם היא קורנת, לכן יוליה היא כמו השמש ביחס לקרינה.

מבנה השטח יאמר לנו שיוליה היא דומה לשמש ביחס לקרינה.

ומבנה העל יאמר לנו שיוליה היא השמש.

מבנה השטח המוזיקלי

במוזיקה נקודת המוצא שלנו היא שמבנה השטח הבסיסי הוא כשלעצמו שואף גבוה יותר ממבנה העל של השפה המדוברת או הכתובה –

משפטים רגילים לא יכולים להיאמר בשפה המוסיקלית, לכן נדרש מבנה על אסתטי כדי לקיים שפה מוסיקלית. שפה מדוברת יכולה להפוך לאומנותית ואסתטית על ידי מודולציות וטרנספורמציות, אך שפה מוסיקלית היא כבר אומנותית ואסתטית, היא כבר עברה את הטרנספורמציות האלו. לכן מציע ברנשטיין את המודל הבא:

שפהמוסיקה
1. אלמנטים נבחרים – מילים, הגהות, עיצורים1. אלמנטים נבחרים – סולם, תווים
2. מיתרים קושרים – deep structure2. מיתרים קושרים – מלודיה, הרמוניה, קצב
3. פרוזה – surface structure3. deep structure
4. פואטיקה – super surface structure4. מוסיקה – surface structure

גם המודל הזה מציע קשיים, כמו, מה זה מבנה עומק של מוסיקה? איפה ניתן למצוא אותו וכיצד, אבל עצם הקיום של מבנה שטח מעיד על רעיונות גלומים בעלי משמעות סמנטית ורגשית מתחת לפני השטח, אם כך השאלה היא רק כיצד והיכן למצוא את מבנה העומק הזה. אבל למרות הקשיים, אני חושב שהמודל הזה מתאר בצורה טובה יחסית את האופן שבו מוסיקה יכולה להיחשב כשפה, ואם שפה זו אוניברסלית כפי שרבים טוענים, האם באמת כולנו יכולים לדבר אותה? ובאיזה אופן?

אני חושב שבסופו של היום – כפי שבכל בני האדם טמונה היכולת האינהרנטית ע"פ מודל הדקדוק האוניברסלי ללמוד שפה ע"פ כללי דקדוקים עמוקים שטבועים בנו מלידה – כך יש בנו את היכולת ללמוד מוזיקה על פי כללי הדקדוק האוניברסלי המוזיקלי – הרי כולנו מגיל שנתיים יודעים (באופן לא מודע) שאם נעלה את הפיצ' של המילה האחרונה במשפט בחצי טון, נשאל שאלה, ואם נוריד בחצי טון נקבע עובדה. נסו להגיד בראש שלכם "אמא, יש חלב במקרר?" לעומת "אמא, יש חלב במקרר!"

הבדלי התרבות – הסולמות, התווים והמילון המוזיקלי שבו אנחנו משתמשים נבנה על גבי אותם אלמנטים נבחרים ומיתרים קושרים מוזיקליים.

2 thoughts on “בואו נכריע – מוזיקה היא שפה או לא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll Up